Annabelle Farmelant: The Circus (From Hebrew)

The Circus
By Annabelle Farmelant
Translated by A.Z. Foreman

I have grown tame cat claws.
When the wheel revolves for my next incarnation
I will return
As a lion.
I will re-turn time to circa the Roman circus
And they will set me loose in the ring. 
All beasts walk on two feet
And I will dig my claws into the flesh of all
The men of little heart and little mind
And puke my shame in their faces. 
A typical shame I swallowed in secret.
The snow has long melted
The snowdrop long died out
But I can never blacken even the name
Of shame
So typical, so pure and bright. 
Men of little mind and little heart,
Your hearts that were ocean-vast
Shrank back into the mire of imbecility,
Your minds brilliant
As adamant gemstones
Switched for bogus rhinestones
That used to be the cornerstone
Of Empire. 
Now shout not: "Ave, long live Caesar!" 
His stoney pity
Shall never be moved. 
Shout not: "Ave, long live Caesar!"
All the Caesars are long dead. 
When the next revolution cycles
The wheel will run faster, and the corner
Stone will spin
Together with Empire
You'll be a tail, a chariot
Dragged on and on
While the buffoon in jest arises
To the throne.

The Original:

הַקִּרְקָס

חנה פרמילנט

גִּדַּלְתִּי לִי צִפָּרְנַיִם חֲתוּלִיּוֹת. 

בַּגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי אֶתְגַּלְגַּל

וְאַהָפֵךְ לְלָבִיא. 

אֶתְגַּלְגֵּל אֲּחוֹרַנִּית לַקִּרְקָס הָרוֹמִי.

וְיַשְׁלִיכוּ לִי לַזִּירָה

כָּל הַחַיּוֹת עַלשְׁתַּיִם הוֹלְכוֹת

וְאֶנְעַץ צִפָּרְנִי בִּבְשַׂר כָּל

קְטַנֵּי הַמֹּחַ וּקְטַנֵּי הלֵּב

וְאָקִיא בִּפְנֵיהֶם אֶת עֶלְבּוֹנִי. 

הָעֶלְבּוֹן הַסְּתָמִי שֶׁחֶרֶשׁ בָּלַעְתִּי

הַשֶּׁלֶג זֶ כְּבָר נָמֵס,

וְהַשִּׁלְגִּית גָּוְעָה

וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׁחיר עֶלְבּוֹן

הַסְּתָמִי הַצָּחוֹר. 

קְטַנֵּי מֹחַ, וּקְטַנֵּי לֵב

לְבָבוֹת רְחָבִים כְּיָם

כִּוַּצְתֶּם בִּיוֵן אִוַּלְתְּכֶם

וּמֹחוֹת מַבְרִיקִים

כְּסַנְדַּלְכּוֹנִים

הֶחְלַפְתֶּם בְּאֶבֶן מְזֻיֶּפֶת

שֶׁשִּׁמְּשָׁה אֶבֶן רֹאשָׁה

בָּאִימְפֶּרְיָה.

עַתָּה לֹא תִּצְעֲקוּ ”יְחִי הַקֵּיסָר“

כִּי רַחֲמָיו הַמְאֻבָּנים

מֵעוֹלָם לֹא נִכְםְרוּ

לֹא תִּצְעֲקוּ  ”יְחִי הַקֵּיסָר“

כִּי כָּל הַקֵּיסָרִים מֵתוּ. 

וּבַגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי הַגַּלְגַּל

יִסְתּוֹבֵב מַהֵר, וְאֶבֶן

הָרֹאשָׁה תִּסְתַּחְרֵר

יַחַד עִם הָאִימְפֶּרְיֶה

תִּהְיֶה לְזָנָב, גְּרָרָה

נִמְשֶׁכֶת

וְהַמּוּקְיוֹן בִּצְחוֹק יַעֲלֶה

עַל כֵּס הַכָּבוֹד.