Natan Alterman: Moon (From Hebrew)

Moon
Nathan Alterman
Translated by A.Z. Foreman

Even an old landscape has a moment of its birth.
The strange, impregnable 

And birdless skies. 
Under your window, moonlit on the earth,
Your city bathes in cricket-cries.

But when you see the path still looks afar
To wanderers, and the moon

Rests on a cypress spear,
You ask in wonder "Lord! Are all of these still here?
Can I not ask in whispers how they are?"

The waters look at us from their lagoons.
The tree in red of earrings 

Stays a silent tree.
Never, my God, shall Thy huge playthings' sorrow 
Be rooted out of me.

The Original:

יָרֵחַ
נתן אלתרמן

גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצִּרְצָרִים.

וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ
וְהַיָּרֵחַ
עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ
אַתָּה אוֹמֵר- אֵלִי, הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?
הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?

מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.
שׁוֹקֵט הָעֵץ
בְּאֹדֶם עֲגִילִים.
לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,
תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.