Gabriel Preil: Lakes (From Hebrew)

Today's poet is Gabrial Preil: for my money, the greatest Jewish-American Poet of the 20th century. For my thoughts on the life and work of Preil, see this essay of mine.

By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman
Click to hear me recite the original in  Hebrew

The lake of ice is lacerated with blanching scratches.
Figures merry with winter move on it and freeze
Spewed out of somewhere by blind time
That burns on and is there.

The second lake above, crossed with gashes of light and cloud,
Which has been the eternal witness of time and abided with it,
Is surprised by a sharp-tipped circling aircraft or some other moon of man,
Splitting its waves wide open.

The blueblade knives of the ice
Will be like flowers in remembrance
In which the shades of snow glide down
Like silver and like wool.

Before melody flickers its last on a lake
And the knowable world is passed away.

The Original:

גבריאל פרייל

אגם הקרח מחוץ שרטות מלבינות.
נעות וקופאות עליו דמיות עליזות–חרף,
פלטן אי–משם הזמן העור
הבוער וקים.

האגם השני שממעל, עברוהו פצעי אור וענן.
והו שהיה עדו הנצחי שלזמן, עמו לן, —
מפתיעהו חד מטוס חג, או ירח א ח ר
בוקע גליו.

הסכינים הכחלים של הקרח
יהיו כפרחים בזכרון,
גוני שלג יגלשו בו
ככסף וכצמר:

בטרם תדעך מנגינה על אגם
והעולם הנכר יאסף.

No comments:

Post a Comment