Gabriel Preil: Celebration Beyond Things (From Hebrew)

Back to Gabriel Preil, the most famous Hebrew poet of America, who has the distinction of being the only Hebrew poet ever to write an entire series of poems about the state of Maine.

A Celebration Beyond Things
Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

A celebration beyond things, 
A play on worded things beyond the light, the heavy,
beyond bread, table, car.
This mist, for example, or that sun. 
(And it is not important if the New York mist
is much different from that of Oregon, or 
for that matter, if Oregon's sky
has reservations about Maine's.) 
The thing of it is
I'm almost ready to swear 
The variations in the skies can drive
The clouds themselves crazy,
Or me, in any case,
Attentive as I am to the gamut of shades
Seduced by the weathers of
Poems and loves.

Even the rain-sluiced stone
Now celebrates something.


The Original:

חַג שֶׁמֵּעֵבֶר הַדְּבָרִים

גבריאל פּרייל

חַג שֶׁמֵּעֵבֶר הַדְּבָרִים

מִשְׂחַק דְבָרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּל, לַכָּבֵד

מֵעֵבֶר לַלֶּחֶם, לַשֻּׁלְחָן, לַמְּכוֹנִית

הָעֲרָפֶל הַזֶּה,לְמָשָׁל, הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת

(וְלֹא חָשׁוּב אִם הָעֲרָפֶל הַנְּיוּ-יוֹרְקִי

שׁוֹנֶה בְּהַרְבֵּה מִזֶּה שֶׁבְּאוֹרֶגוֹן, עֵת

כְּמוֹ לְפִי תוֹר, אוֹרֶגוֹן מִסְתַּיֶּגֶת מִשְּׁמֵי מֵין). 

הָעִקָּר שֶׁאֲנִי כִּמְעַט-מוּכָן לְהִשָּׁבַע

שֶׁסּוּגֵי רְקִיעִים יְכוֹלִים לְשַׁגֵּעַ

גַּם אֶת עַצְמָם, בְּכָל-אֹפֶל אוֹתִי

הַקַּשּׁוּב לְמַעַבְרֵי הַגּוֹנִים,

מְפֻתֶּה מִזְגֵי-אֲוִיר שֶׁל

שִׁירִים וַאֲהָבוֹת. 

אֲפִלּוּ הָאֶבֶן הַגְּשׁוּמָה

חוֹגֶגֶת עַכְשָׁיו מָה. 

Gabriel Preil: A Future Without a Perhaps (From Hebrew)

A Future Without A Perhaps
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

I cross out so many names
in my little book. They are no more.
but they were already crossed out
by the Lord of Mercies,
the Great Bushwhacker who leaps
from his forest of shadows.

I cross out name after name
in my little book. I feel I am
guilty, deserving of black punishment,
as if there had not first been One
who did what He had done.

Of course I am only a little bookkeeper
verifying ice-hard facts,
signing off on them, as on a decree
that will also be enforced to me
in a future of no perhaps. 

The Original:

עתיד ללא-אולי

גבריאל פרייל

אני מוחק כל-כך הרבה שמות

מפנקסי הקטן. הם אינם.

קודם-לכן מחק אותם

רב-הרחמים

הפולש המזנק

מיער צלליו.

אני מוחק שמ אחר שם

מפנקסי הקטן. מרגיש עצמי

חייב ענשים אפלים, 

כאילו לא הקדימני מי

עשה מה שעשה

קודם לכן

כמובן שאני רק פנקסן

מאשר עובדות קרחיות

חותם עליהן כעל גזר דין

שישתלט גם עליי

בעתיד של-לא-אולי. 

Gabriel Preil: Beyond Sleep And Waking (From Hebrew)

Beyond Sleep and Waking
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

My friend is translating Shakespeare.
He reads passages of living Hebrew
on a night asleep as usual, and I
have the chill blaze of boredom, 
the torpor of a frightened city.

I keep thinking
of the crude unripeness of things,
of the meaning of So What.
It would be good
If the flighty cherry buds
and the cool of receding waves
were taken away from me.

Lacking that, I pray Someone
let me be
like Julius Caesar slain,
or Hamlet felled by his riddle,
and my loves buried
beyond all sleep and waking.

The Original:

מעבר לשינה ויקיצה

גבריאל פרייל

ידידי מתרגם את שקספיר.

הוא קורא פסוקי ערברית חיים

בלילה הישן לו כמנהגו ואני

עם לבת השיעמום, עם

קיפאון עיר–פחדים.

אני מאריך לחשוב

על בוסר הדברים,

על משמעות ה"מה בכך’"

טוב יהיה איפוא

אם יוקח ממני

ניצן הדובדבן המתעלם

צנן הגל הנרתע.

במקום זה אבקש ממי

לתת לי להיות 

כיוליוס קיסר הקטול, 

כהמלט רצוח חידתו.

מעבר לכל שינה ויקיצה

קבורות אהבותי.

Gabriel Preil: Sunset Possibilities (From Hebrew)

This particular poem was inspired by El Greco's famous "A View of Toledo" (here's a jpeg of it), which Gabriel Preil undoubtedly saw at the Metropolitan Museum of Art, to which the painting was donated in 1929 by the Havemeyer family, and where it is now on permanent display. That museum, one of Preil's favorite places in Manhattan, is just a day trip away from his lifelong stomping grounds of Brooklyn and the Bronx.

Sunset Possibilities
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

Nobody would believe me if I described
Such a sunset. They would say
That rhetoric's tired clichés had caught fire
In my brain, that the Great Complicator made me
A simple youth in the pot of poesy.  

The renowned clouds of the Creator El Greco¹
Did not climb by mountainous heroics.
They were valleys awash
In pearl wavelets, and silence
Flowed through them like a crystalline holy day.

I, the great cloud-connoisseur, conclude
That Toledo is now a city plundered
Of its massed spoils of terror, now sundered in the sky
Are all her oxen-horns, her arrow-storms.
Maybe El Greco too thought of such a possibility.

Notes:

¹-The original contains a pun which simply is too good to be translatable: אל El means "god" in Hebrew. Most of the time, in the modern language as well as older versions of Hebrew, it means "god" with a small G, and can refer to any divinity. In the Bible, when used to refer to the God of Israel, it almost always comes with some epithet attached such as אל שדי El Shadáy "God Almighty", אל עליון El Elyón "God the Most High" etc. Transliterating El Greco's name as "אל–גרקו" in Hebrew script calls this instantly to mind and, in this poem's context, has strong deifying overtones.

The Original:

אפשרויות–שקיעה

גבריאל פרייל

אִישׁ לֹא יַאֲמִין אִם אֲסַפֵּר

עַל שְׁקִיעָה כָּזֹאת. יֹאמְרוּ

נִדְלְקוּ מְלִיצוֹת יְגֵעוֹת

בְּמֹחִי, בָּא מְסַבֵּךְ הַדְּבָרִים

וְעָשָׂה אוֹתִי נַעַר בַּסִּיר הַמִּתְפַּיֵּט

לֹא טִפְּסוּ בִּגְבוּרָה הֲרָרִית

עֲנָנָיו הַיְּדוּעִים שֶׁל אֵלְגְרֵקוֹ:

הֵם הָיוּ עֲמָקִים שֶׁהוּצְפוּ

אַדְווֹת פְּנִינִים וְדוּמִיָּה

עָבְרָה בָּהֶם כְּחַג בְּדָלְחִי.

אֲנִי מֻמְחֶה הָעֲנָנִים הַגָּדוֹל קוֹבֵעַ

שֶׁטּוֹלֵידוֹ הָפְכָה לְעִיר שֶׁאִבְּדָה

אֶת שְׁלַל אֵימוֹתֵיהַ וּמִמָּעַל נִשְׁבְּרוּ

קַרְנֵי שׂוֹרֵיהַ, קְשָׁתוֹת סַעַר.

אוּלַי חָשַׁב אֵל גְרֵקוֹ גַּם עַל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת.

Gabriel Preil: For The First Time (From Hebrew)

For The First Time
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

In Memory of Helman Kushner

The gravedigger's shirt
went red in the sun,
his boots black
in the white of the snow:
as if the day had nightened
for the first time,
as if the red earth had never before
gaped its mouth like so-
And the mourners stood like children surprised
before the coming of an hour
that reddened a gravedigger's shirt
and their blood became snow.

The Original:

זו הפעם הראשונה

גבריאל פרייל

להלמן קושנר היקר ז''ל

חולצתו של הקברן

האדימה בשמש,

מגפיו השחירו

עם לובן השלג:

אלא שיום זה כאילו התלייל

זו הפעם הראשונה,

האדמה כאילו קודם לכן

לא כך פתחה את פיה–

והאבלים כילדים מופתעים

עמדו מול עובדה של שעה

מאדימה חולצתו של קברן

ודמם נהפך לשלג.

Gabriel Preil: The Astounded Pen (From Yiddish)

And here's one of Gabriel Preil's Yiddish Poems.

The Astounded Pen
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

Like risen exclamation points
The young trees stand.
Opposite, the old women on their benches
Sit staid like full stops
Following a long sentence
Heavy with meaning,
And pigeons put a parenthesis
Around a silver, melting
Bit of sky.

Alone, I am Job all to myself,
In the shadow of the wheel;
But often my few brief words
End with a dappled question
That drops
From the astounded pen.

The Original:

די זיך–ווונדערנדיקע פּען

גבריאל פרײַל

ווי אויסרוף–צייכן שטעלן זיך אויף

די יונגע ביימער.

די עלטערע פֿרויען זיי אנטקעגן

זיצן מיושבדיק ווי פּונקטן

וואָס קומען נאָך אַ לאַנגן זאַץ,

שווער מיט מיינען.

און טויבן נעמען ארײַן אין קלאַמערן

א באַזילבערט, צעגייענדיק

שטיק הימל.

איך אליין בין אינגאַנצן איובדיק

אינעם שאָטן פֿון ראָד:

אָבער אָפֿט פֿאַרענדיקן זיך

מײַנע קורצע רייד

מיט אַ קאָליררײַכער פראַגע

פֿון דער זיך–ווונדערנדיקער פּען.

Gabriel Preil: A First Poem from Jerusalem (From Hebrew)

A First Poem from Jerusalem
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

Under these historical skies
I am older than Abraham and all his stars, I am
The young father of the children
Playing amid the pink woods.

In the afternoon on Alharizi street
There gazes out of an arched frame
Such a violet hour of grace
As sometimes whispered unto the prophet,
Tired of fires, who dreamt of a village
Cool among the stars

The Original:

מירושלים שיר ראשון

גבריאל פרייל

מתחת לשמיים ההסטוריים האלה

אני זקן מאברהם וכוככיו, אני

אביהם הצעיר מאוד של הילדים

המשחקים בין העצים הורדורדים.

ובאחר הצהריים ברחוב אלחריזי

נשקפת מתוך מסגרת קמורה

שעת רצון סגולה כזו שודאי

לחשה אי–פעם לנביא שעייף

מן האש וחלם על כפר

קריר בין הכוכבים.

Gabriel Preil: Self-Courtesy (From Hebrew)

Self-Courtesy
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

I was a boat, and well at anchor
In a pink fishing village in Maine-
And not some woodchip adrift and pale
On the Bronx's darkling waves.

Nailed to a flat plain coffee-shop back here
Sipping cola through a straw, I'm free
To ignore my patches. Here at least
I can show myself some courtesy.

Eyes full of a suspicious cloud,
In Jerusalem I disavowed
My title of nobility.
Here in New York I can be
A threadbare jacket hanging on my hanger.

The Original:

אדיב לעצמי

גבריאל פרייל

הייתי סירה עוננת

בכפר דייגים מוריד במין–

לא איזה שבב צף מחויר

על גל בברונקס משחיר

אני נעוץ בבית–קפה רדוד

לוגם קולה בקש. איני

שם לב לטלאי זה או אחר

אנסה להיות אדיב עם עצמי

את תואר האצולה שלי

זנחתי בירושליים

ענן חשוד בעיניים

בניו–יורק אני מעיל דק

תלוי על קולב.

Gabriel Preil: A Little Snow Research (From Hebrew)

A Little Snow Research
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

Snow - and not that rare Jerusalem kind
But the New York vagrant white
Started encircling me meanwhile
Candle after candle lit up in me.
Every day was a prophecy, a requital
And even the weatherman was remarkable
For his kindness, careful not to disclose whether
Bitter phenomena were invading
Some air, somewhere.

Now I am an island unto its snow. A knife-glint alone.
Chances for indulgence are sealed and done.

The Original:

מחקר שלג קטן
גבריאל פרייל

שלג– ולא זה הנדיר בירושלים:
זה הלבן הניו–יורקי הנווד
שהתחיל לכתרני בעוד
העלה בי נר אחר נר
כל יום היה נבואה ותגמול
ואפילו החזאי הצטין
בטוב–לב ונמנע מלגלות
אם משהו מריר פולש
באיזה מקום, איזה אוויר.

כעת אני אי מושלג. ברק להב מבודד.
כמו נחתמו אפשרויות הפינוקים.

Gabriel Preil: Lakes (From Hebrew)

Lakes
By Gabriel Preil
Translated by A.Z. Foreman

The lake of ice is lacerated with blanching scratches.
Winter-merry figures move on it and freeze
Spewed out of somewhere by blind time
That burns on and is there.

The second lake above, crossed with gashes of light and cloud,
Which has been the eternal witness of time and abided with it,
Is surprised by a sharp-tipped circling aircraft or some other moon of man,
Splitting its waves wide open.

The blueblade knives of the ice
Will be like flowers in remembrance
In which the shades of snow glide down
Like silver and like wool.

Before melody flickers its last on a lake
And the knowable world is passed away.


The Original:

אגמים

גבריאל פרייל

אגם הקרח מחוץ שרטות מלבינות.

נעות וקופאות עליו דמיות עליזות–חרף,

פלטן אי–משם הזמן העור

הבוער וקים.

האגם השני שממעל, עברוהו פצעי אור וענן.

והו שהיה עדו הנצחי שלזמן, עמו לן, —

מפתיעהו חד מטוס חג, או ירח א ח ר

בוקע גליו.

הסכינים הכחלים של הקרח

יהיו כפרחים בזכרון,

גוני שלג יגלשו בו

ככסף וכצמר:

בטרם תדעך מנגינה על אגם

והעולם הנכר יאסף.